תמיד נמשכתי לחקר החומר הגולמי, הטקסטורה שלו, הגבולות שלו, היכולות שלו ובאיזה אופן ניתן לממש בו את רעיונותי. תחום נוסף שמעניין אותי הוא תרבויות קדומות, חפצים עתיקים וההיסטוריה האסתטית של תרבויות אלה. אפילו חשבתי במהלך הדרך ללמוד ארכיאולוגיה.
במהלך חקירותי נתקלתי ב"וואבי סאבי" וגיליתי השקפת עולם שכל כך תואמת את הערכים האסתטיים אליהם אני מתחברת ומגדירה בדיוק את קו התכשיטים שאני יוצרת.
וואבי סאבי היא השקפת עולם המתרכזת בקבלת הארעיות וחוסר השלמות. האסתטיות מתוארת לעיתים כיופי ש"אינו מושלם, ארעי וחסר", כך שהדבר הפגום הופך למושלם משום שאיננו מושלם. המושג נגזר מבודהיזם המורה על ארעיות.
מאפייני אסתטיקת הוואבי-סאבי כוללים א-סימטריה, חספוס, פשטות, צניעות, אינטימיות, והערכה של יושר תמים וטבעי בעצמים ותהליכים.
אנדרו ג'וניפר מציין כי "אם אובייקט או ביטוי יכול להביא, בעצם קיומו, תחושה של שלווה מלנכולית וגעגועים רוחניים, אז האובייקט הזה יכול להיות להיחשב וואבי-סאבי". על פי ריצ'רד פאוול, "וואבי-סאבי מטפח כל מה שאותנטי על ידי הכרה בשלוש מציאויות פשוטות: שום דבר לא נמשך לנצח, שום דבר לא גמור, שום דבר לא מושלם". הסופר הבודהיסטי טארו גולד מתאר וואבי-סאבי "חוכמה ויופי של חוסר שלמות".
כמוני וכמוך התכשיטים שלי מייצגים את השלמות שב-לא מושלם, קבלת עצמי והיופי בסימני הזמן החולף.
*תודה לויקיפדיה על הציטוטים וההגדרות.
